אני רועדת מפחד.
פוחדת מהיום שיקרה משהו,
ושלא אוכל לעבוד.
שבוע, שבועיים, חודש, שנה.
מי יודע מה יכול לקרות.
העסק שלי הוא אני.
ואם אני לא מרוכזת,
אם אני לא מרגישה טוב,
אם אני לא משקיעה ומתאמצת
העסק מת.
לא יכולה להרשות לזה לקרות.
את הדברים שאני פוחדת מהם,
שום ביטוח לא מכסה.
בוחרת לעשות את הפעולה האחראית היחידה
שיכולה לשמור עלי.
לפצח את הכסף אונליין.
להקים את המנגנון האוטומטי,
שיכניס לי כסף נו מטר וואט.
זאת המטרה הכי ראויה שאני יכולה לקום בשבילה בבוקר.
וזה גם מה שיוריד לי כבר את המועקה הזאת מהלב.
זה כבר לא בשביל להרוויח 30,000$ או שקל.
זה כדי לשרוד.
כדי שהבית והמשפחה שלי ישרדו.
זה כבר לא בשביל הפרס, אלא בשביל לחיות.
המטרה השתנתה, אבל הדרך לא.
האינטרנט הוא העתיד שלי.
הביטוח שלי.
הדבר האחראי היחידי שאני יכולה לעשות.
ואני מתחילה שוב מההתחלה.
בצורה אחראית ושקולה.
צעד צעד.
יש לי יותר כלים, יותר ניסיון ורעל בעיניים.
אני בוחרת ומתחייבת ללכת בדרך הזאת,
ולא לוותר לעולם.
אתה העד שלי.
הניסוי לא נגמר.
אני כאן כדי להישאר.
מאמינה ועושה.
לי.